כשהוא דפק את הראש בקיר
השקערורית שנפערה
פינתה לי קצת מקום להתנחל.
וישנתי, אלוהים כמה שישנתי בתוכה
וחלמתי,
חלומות נוראיים שלא הותירו ספק של צער ופחד.
כשהוא שתה כוס אחר כוס בפאב בצהרי היום
מיהרתי אחריו ללקק את המים שעיטרו את הדלפק
וסבלתי, את טעמם המריר.
ומשל העגלה שסיפר לי עליו ואחר שאל
אם הייתי קופצת או נשארת
בוודאי ממשיכה ברחובות להתגלגל
ולעולם לא אעצור עוד לתהות אם עבר בהם קודם
או שפספסתי בשנייה.
אני נוסעת רחוק
כל כך רחוק,
למקום בו אין גלויות
ואין נמען
ולעולם הוא לא ידע
אם קפצתי
או שהחלטתי פשוט למשוך קצת במושכות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.