לפעמים אני מרגישה
שאף אחד לא יודע מה זה
לבוא כל יום למקום
שבו גורמים לך להרגיש כל כך קטן
ולשנוא כל יום
במשך ימים
שבועות
חודשים
לישון 15 שעות לפני שבת
לקום ועדיין להיות עייפה
ולחזור לישון
ולהצליח לקום בבוקר
רק בזכות תקווה אחת בלב
שהכל זמני
שבקרוב הכל ישתנה
במשך כל השבוע לקלל
ולצפות שיגיע סוף השבוע
ובסוף השבוע
כמו תמיד
להיות שוב
לבד
15.8.08 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.