|
ריבועים סדורי אשליה
נושבים בעיניי וחדלים
אל תוך ים הפנינים הגדול
ברגי הריצפה מכסיפים באור.
צללים שקופים על פני מתאר הארץ
סורגים חללי חלומות מנופצי דעת
אש השמש בוערת באדוות המים
נפץ של אלפי עולמות גנוזים.
גופה רוקד לפני באדום
על מצע פרחי אפלה
עיניי אדמה כבדות
נושבות למולי בירוק.
התנועה קפואת משך
רוטטת במקצבי העצה הפראית
האור בא והולך מלפני
לצבעים בהירים לחישה. |
|
סוף הוא תמיד
התחלה.
למשל, יש ביצים
בלול שעושים מהן
חביתות.
לא התחלה טובה
לחיים
האזרחיים?
באמא שלכם?
מה רציתי להגיד
כאן?
אפרוח ורוד, עד
הסוף המר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.