זאב הלר / דוד שלי |
נער צעיר הופך לזקן.
מגנט לברזל נמשך,
וכך היונה לגוזלים שבקן,
אז איך הגוף עומד במקום,
כשהלב כל כך מושך,
איך עדיין יש חיוך,
כשהכאב כה נושך...
"אין מרחק כשהלב פועם,
אין כאב כשחלום מתגשם",
איתך ובלעדיך ,
אני תמיד איתך...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|