בהיותנו עוללים נהגנו לטבול את רגלינו הזעירות במי נשלולית
הזכים.
עתה אנחנו את עצמנו שואלים: "הנשוב אליהם?"
ובשאגת ניצחון אל בואו של היום שוב נצמאים אנו אל מיי אותה
שלולית
שלשה אחים אנחנו אמא נותרה לבדה גמרתי ואמרתי אני אשלם את
המחיר כי אני לא מספיק מעניין. אין צדק אין שיוויון רק לחלוחית
שווה זולגת מן העין. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.