רואה את העץ שעומד שם ממול,
משקיף מלמעלה על הצוק התלול.
ואיך בתוכו יורדים אנשים,
מושכים חבלים נראים מותשים.
ממש מעליהם מרחף לו זמיר,
פותח מקור פוצח בשיר.
וכל הזמן יש רעש עדין,
רעש של מים מנחל מדהים.
זורמים במורד בקול מיוחד,
כולם שם שמחים וטובלים את היד.

ורק אני יושב לי בצד,
מנסה לחייך חיוך מעודד.
ולפתע מרגיש הנה שוב מתחיל,
לחץ כבד, לחץ מגעיל.
והנה דמעות החלו לצוץ,
רוצה לצעוק, רוצה לרוץ.
אתם לא מבינים?
אני זועק!...
מביט אל ילד שצוחק...
הכל ממשיך, הכל רגיל
ומה איתי?
אני תרגיל?