כולם ליפול! רעם הקול החזק. זו פעם רביעית. אני חושב עוד כמה
פעמים? אבל אין מה לעשות, אני נופל - יחד איתי עוד 14 איש
נופלים. אני מביט ימינה ושמאלה, שוב נפלתי מאחור. זה יורגש
בסוף אני יודע, בהתחלה עשרה ס"מ בסוף שלושה מטרים. למה אני
עושה את זה? אני מנסה לחשוב, אני הרי יכול לקום ולומר די! אני
לא רוצה זאת... אמנם קצת השפלה, אבל מי מכיר אותי בעצם?
המחשבות נקטעות... "אתם נמצאים בשטח אויב עליכם... בלי שיראו
אתכם" אומר המפקד."התחילו!" הקריאה נשמעת, שנייה דממה ואז רעש
בכל הכוח. כל אחד רוצה להיות הראשון! אני מתחיל, מתאמץ, משתדל,
אבל הנה אלעד משמאלי הולך על ארבע כמו כלב וגם מתן כמוהו... הם
גם משקרים וגם משיגים. אני מרגיש שכל המאמץ שלי הוא סתם - אני
לא אגיע בין הראשונים... החול נכנס לפה, לעיניים, לבגדים...
אני לא רואה כלום!
עברתי את האמצע - אמנם דין כבר סיים, אבל עד כאן זה החלק הקל.
מכאן המלחמה מתחילה! "למה אתה עושה זאת?", מתעורר קול מלגלג
ליד אוזן שמאל "הרי אתה לא רוצה בכל מקרה להמשיך עם זה הלאה,
למה אתה מבזבז את החופש? בזמן שאתה זוחל פה, מתאמץ ואוכל חול.
חברים שלך עושים בטן גב בכנרת..." הוא צודק אני חושב...וכמעט
מחליט לקום ולומר די! אבל... לאט לאט מתחזק הקול באוזן ימין
"הגעת עד פה ואתה מוותר??? אתה יודע כמה חברים שלך היו מתים
להיות במקומך? מה אתה אפס? אתה חייב את זה לעצמך! ",  גם הוא
צודק, מה אני בחורה? זה כולה זחילה... אני מגביר מהירות ואז:
"מה הקשר בחורה?  ומה הקשר חייב לעצמך? אתה רוצה להיות טייס?"
לא אני יודע שלא. "יפה אז חאלס, אתה פה כבר יומיים!. לפחות
תהנה ארבעה ימים בבית!" " אה באמת?" חוזר הקול מהצד הימני...
"תחזור עם הרגשה מגעילה שאני אפילו לא יכול לעשות גיבוש שישה
ימים רחוק מהבית - ואני כמו טמבל חותם ויתור? הרי אתה כבר פה!
אם לא היית בא מילא... אבל אתה כבר פה! וזה רק חמישים מטר
זחילה" "חמישים מטרים זחילה... חחח". נשמע הקול משמאל... "זו
פעם רביעית! תראה אתה בקושי זז... אתה מתקדם רק עם צד ימין, גם
אם תעבור את זה פעם הבאה אתה גמור!" "מה נראה לך אתה לבד?"
...שוב מתעורר הקול הימני... "לכולם קשה בדיוק כמוך ויש אפילו
שקשה להם יותר,  אולי אתה לא רוצה ואתה חושב שזה לא חשוב...
אבל תביט, תרים את העיניים ימינה ושמאל, אתה מצפה ממישהו משהו?
אתה דתי! הדתי היחיד במגרש החול הזה! ממך מצפים! אתה עשוי
ממשהו אחר ואתה יודע את זה! כל תפילה אתה מבקש ברבע שעה אבא,
בבקשה תעזור לי! רק עד התפילה הבאה!!! ואתה יודע שבתפילה הבאה
תבקש אותה בקשה "אבא תעזור לי אני רוצה לקדש את שמך בעולם!"
שיראו שלמרות שכולם מתים והולכים לישון אני קם ומתפלל ערבית!
שלמרות שיש רק 5 דקות פריסה אני משקיע 2 כדי לברך ברכת המזון!
אנשים רוצים אמת, בבקשה תן לי להכיר להם אותה, להכיר להם
אותך!"
אתה צודק אני מיד עונה, אני לא בשבילי פה אני בשליחות. "קשה"
לא יכול להיות לי קשה - זה משהו גופני! אבל פה זה רוחני, אני
מייצג משהו! לא משנה כמה קשה יהיה אני אסיים. ייתן כוח לאנשים,
ויראה להם שיש רק אמת אחת והיא להאמין - להאמין בכוח ש ה' נתן
לי, בשליחות ש ה' נתן לי, ובמקום ש ה' שם אותי בעולם,  במקום
בו יש לי משהו לתקן. גם אם אני אהיה שבור, גמור, ומרוסק... אני
לא יודע מה יהיה אבל מה שבטוח - אני אשתדל לעשותו על הצד הטוב
בעולם!