עצב פנימי / אט אט |
אט אט
זה השתחרר
ובלי איפור
את מרגישה
את המשחק בתוך
החיים.
מילות אהבה
התיישבו בנוחות
כל אחת על ענן,
שומרות עליך
על אמונתך ברגשות.
אנחנו יודעים רק לקחת
ומתרגלים לזה,
אט אט.
לא באמת יכולתי לברוח,
אתה מחזיר אותי
להתחבטויות,
וכל צל של ספק
נשרף בקרני השמש
כי אהבה יש,
וגעגוע דופק בדלת
לפני ביקורו.
לשקר לעצמי
נמדד בלשכנע,
שיר ישן
נושק למצחי
אט, אט ...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|