הטיפוס העגול התקדם באיטיות אל הבר תפוח בידו האחת וסכין קטנה
בידו השניה
והוא תוחב את הסכין לעומק התפוח מסובב אותו על צירו בכוח אך
כיוון שחוד הסכין קטן לא עולה בידו לנעוץ הסכין עד גרעין
התפוח ולחצות כך את התפוח
והוא מנסה לשווא לבתק את שני הפלחים בשתי ידיו על ידי סיבוב
כל פלח לכיוון אחר
ועוותיות של מאמץ בפנים
הוא נאבק כך דקה ללא הצלחה ופונה בכעס לברמן: "תן את הסכין
שלך!"
ובאיבחה קלה חוצה את התפוח עם סכינו הארוכה של הברמן
הוא נאנח באושר
ותוחב פלח לפיו והשני מגיש למשגיח הכשרות שעומד מימינו
שבמבטו ניכר שהוא טמום מעט ובנימתו ניכר שמוחו צר
מכנסיו השחורים עומדים מעל מותניו גופו קטן ודקיק וראשו ביצתי
מעט וכיפה שחורה מעטרתו
הוא אומר תודה בשפתיו הקמוצות ועיניו הגדולות ומברך במלמול
תפוחו של הראשון כבר נח בקיבתו מבטו שבע רצון ושיערו המשומן
מתוח לאחור
הוא מגולח למשעי תווי פניו קשים צווארו עבה וקומתו גבוהה
כרסו משתפלת לפנים כמעין מחסום המצר עליו להישען על הבר
זהו סולי שהיגר לאנגליה לפני כנראה עשרים שנה מישראל
המבטא שלו חזק וקולו צרוד וגס
ונדמה כאחד שמכבד את הכבוד יותר מדי
אף פעם לא מחזיר שלום
בייחוד אחרי שטען שראה אותי באיזור שלו בשוק של העליזים
בפורטביליו בשבת
עניתי לו שהוא טועה ושישבתי בבית בשבת זה עצבן אותו והוא ענה:
"מה אתה אומר לי לא"
ניסיתי לומר לו שיש לי פרצוף סטנדרטי והוא לא ענה רק עיווה
בפרצופו וניער את ידו לפנים כלא מרוצה
המשגיח צופה בנעשה סביבו ומשגיח על הכשרות שלא תברח
לפעמים אפילו צופה יותר מדי באיזורים חטובים נשיים
ואם ישנו אחד שעשה טעות ושאל שאלה על דת הוא יקבל שטף
מלל ניתז של סיסמאות מיסיונריות המתיימרות להציג עצמן
כדבר הכי חם בשוק
אז אני יושב ככה אוכל סלט רימיני מנגב את הטונה במרכז חוטף
חציל מטוגן על מצע של חסה
והוא יושב מולי עכשיו ומלהג על הדת עם הברמן שנמצא מרחק 2
שולחנות על הבר
"אמרתי לו עזוב אני אוכל לא בא לי לשמוע את אלוקים ברקע תשחרר
את הברמן עכשיו"
הוא קצת שתק וחיפש מה לומר
ובינתיים תקעתי לו: "אתה יודע מה אני לא אוהב אצל אלוהים:"
הוא ענה בהתלהבות "מה"
"זה שאין לו חוש הומור"
הוא מיד התלהם: "אתה לא יכול לדבר ככה על אלוהים אין לו דמות
הגוף זה לא בנאדם,
זה רוח , נשמה"
המשכתי ושאלתי אותו
אלוקים יכול לכעוס?
הוא ענה" וודאי"
"הוא יכול גם לרחם?
"בטח" הוא ענה והוסיף "כרחם אב על בנים"
הוא יכול להיות מרוצה?
כן- הוא ענה
"אז למה אתה אומר שהוא לא יכול לצחוק" שאלתי אותו
הוא שתק ושוב חיפש מה לומר
ואני המשכתי
"אם הוא יכול להיות עצוב הוא יכול גם להיות משועשע
ובכלל זה טוב להיות שמח אתם סתם עושים אותו מפחיד וממציאים כל
מיני דברים שהוא אמר כמו איזה בוס רשע"
אך היה נדמה כאילו כל ההאנשה הזו שעשיתי לזקן הטוב שיגעה
לחלוטין את המשגיח
שוב המשכתי משועשע מהקשקוש הזה
"זה בכלל לא מעניין אותו מה שקורא פה זה לא יפריע לו
אם הוא יקום בבוקר ויגלה שכל האנושות הכחידה את עצמה
אז הוא יברא לו חדשה אחרי הכל הוא אלוהים לא?
ואל תשכח" אמרתי לו " לא בשמים היא"
נראה לי שזה די הספיק לו בשביל לשתוק
ובדיוק פה כבר פסע סולי אל הלובי מזמזם "זה שובר לב של גבר"
של עופר לוי
הצמיד והשרשרת שלו מנצנצים באור הנברשות האדמדמות
ועקביו מקישים עם כל פסיעה על השיש הקר
ואני קם מן השולחן ושב למשמרת הארוכה כבד מן הסעודה הדשנה
ההיא
וכבר לובש חיוך מעושה ונימוסים של מלצר בבית המלוכה
זה מצחיק איך שסטייט אוף מיינד משתנה - עושה הכל מגוחך כזה. |
