אתה מתבונן בי עמוקות
לא מחסיר מבט
לא מבין על מה ולמה כל המהומה
ולמה כל הצרות
שואל למה אני כבדה
ולמה אני מסבכת תמיד את העניינים
ולא יכול לענות ולהסביר
את מה שעמוק בפנים
אתה חושב שאתה יודע הכל
ושהכול סובב סביבך
קשה לך כל כך לתת
ועוד יותר לקבל בחזרה
שכחת כבר מזמן מה זה להבין,
לתמוך ולהגיד מילה טובה
קשה לך להיות באמת
ועוד יותר קשה לך להרפות
פוחד להינטש, להיעזב לאנחות
אבל אינך נותן יד
כדי לאפשר לזה להיות.
אחר כך אתה תמיד מתחרט
ומנסה להשיב את מה שלא היה
מתי כבר תלמד ותבין
ותרצה אותי כמו שאני
רוצה אותך.
אתה חודר אלי
במודע, או שלא במודע
חודר לגופי, לנשמתי,
קורא את מחשבותיי
אני שונאת אותך.
אני שונאת את איך שאתה מתבונן
מסביבך, לא מישיר אלי מבט
עסוק מדי בעצמך ומדבר לאט
אני שונאת את המבט שלך, החודר, הקר
המבט נטול הרגש, משועשע ומנוכר
אני שונאת את הקלות שבה אתה נוהג
אני שונאת את איך שאתה נוגע בי, מפויס ומענג
אני שונאת את החיוך שלך
מעוטר גומות החן
אני שונאת כשאתה מסתכל אלי במבט בוחן
אני שונאת את היד שלך נכנסת לתוכי
גורמת לי להירטב
בעונג עילאי
אני שונאת את הנשיקות שלך,
עדינות וקרות,
אני שונאת את הלשון שלך
מחפשת מטרות
אני שונאת את איך שאתה מבקש רשות
ואז פשוט מכניס אותו
בחוסר רגישות
ואז אני כבר לא קיימת, רק ההנאה
הרגעית שלך, ניצחת, השגת את שלך
עילי, אני שונאת אותך. |
