וכולם נוהים סביבה
בכל מקום שהיא נמצאת
והיא צריכה את תשומת הלב הזאת,
שכל הזמן יקרקרו סביבה
ויסתכלו עליה ויתפעמו מעצם קיומה
וכמה שהיא יפה
ויש לה מין מבט כזה בעיניים
שלאף אחת אחרת אין
מין זיק של עומק מעורב עם שובבות
ועם טוב לב ואהבה לכולם
והעיניים שלה גדולות וירוקות
ואף קטן
והשפתיים שלה רק מזמינות
אותם להמשיך לקרקר סביבה
היא יוצאת מהבית מצוידת היטב
בעצמה
מודעת לכל המבטים
מבקשת אותם
שיסתכלו עליה ורק עליה
כי בלי זה אין בה כלום
היא לא הייתה יוצאת מהבית
הייתה נשארת כל היום במיטה
בוהה במחשבות שלה
ולא שמה לב איך עובר הזמן
ושהיא כבר לא יפה כמו שהייתה
ושהזמן פועל לרעתה
אבל היא לא מוכנה להפסיק
היא חייבת
זה נותן לה כוח
מזויף אמנם, אבל עדיין
אם הייתה עוצרת לשנייה
אולי הייתה מבינה
אבל היא לא עוצרת
היא ממשיכה, דוהרת
לא מרגישה איך הזמן עובר
חולף עליה
בלעדיה
בסוף היא תמצא את עצמה
לבד
בלי אף אחד
ומזה היא מפחדת כל כך.