הרעיון של שתי מדינות נידון לכשל;
ששים שנה פצעי הנכבה מדמם.
תוכנית-החלוקה הנה רמאות מוחלטת;
תשאלו פליטי מיסחה ובירעם.

אלפי קורבנות - ערבים ויהודים
לא היו מועלים כזבח;
אילו לא הטירוף הציוני.
היו נחסכים דם ורצח;
לא היה זעזוע מדיני.

הציונות עשתה הכל,
פירוד בין העמים לזרוע;
במאי 48 הקימה חומת-השנאה.
מאות כפרים פלסטיניים מאדמתם נעקורו;
את יושביהם לפליטים פקדה.

מאות אלפי מהגרים ממזרח וממערב,
הובאו הנה;
כבשר-תותחים נגד עמי-המזרח נוצלו.
שפיכות-הדמים ללא-הרף נמשכת;
אך בשמאל הציוני על שתי מדינות יהזו.

כן לזכות השיבה! כן לשלום וצדק!
הקץ לגזענות ולמרמס הזכויות.
אדמת פלסטין לשיחרור מהאימפריאליזם זועקת;
זכותו של העם הפלסטיני עצמאי להיות.

תוכנית-החלוקה מהראשית
לכישלון נידונה!
רק במדינה אחת סוציאליסטית הפיתרון.
לא בשתי מדינות בחסות אימפריאליסטית
עתידינו;
מדינה אחת! סוציאליזם! שיוויון!