[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








1. אחרי שהאריכה ימים
2. בזהירות בזהירות פוסעת
3. הייתה עונתית וחולפת
4.במדינת הגנבים
5-6 חתול שלי יושב על המזגן (שתי יצירות)
7. לגלעד. תפילה.
8. ארד-ישראלי (אקטואליה.2007)
9.השירים שלי לא צמחו מגופי
10.שישים שנה על מיכאל עברו ב
11. שיר הרובה הטעון [אמילי דיקינסון. תרגום]



1
אחרי שהאריכה ימים

אחרי שהאריכה ימים
התווסף לה אוצר מילים
וקבלה חברים לא מוכרים
ומחשבות חדשות לחלוטין
מדי בוקר בפתחה דלת המקרר
כשמנתה את הגלילים והקופסאות
בתוכם מרשמים ומרקחות,
לשמירת הבריאות רחמנא לצלן,
ויש מהם נאמנים שמתלווים
אפילו בתיק לצד המפתחות
וכרטיסי האשראי וכלי האיפור.
וישבו כולם בבית הקפה
ופרשו את עלילות תרופותיהם
כנשים בתערוכת אופנה
או בחנות בגדים לרוחב הדוכן
משטחות את בגדיהן
למי הכולסטרול זה הידוע והמקובל
ולמי הכדורים נגד לחץ הדם
(ויש אחרים נוראים שאין נוקבים בשמם)
עם הקפה והעוגה, דלת סוכר,
וסיפורים על מדריך התיירים באוזבקיסטן
והאוכל שהגישו, עתיר שומן,
(בשר טלה רך?) ואחר כך המופע -
ערימת חתייארים מגובבת.
בחוץ מהביל חמסין שם
מתחת שמיכת הפוך הלוהטת
אנשים נגררים ברחוב;
בפנים משמר חיים המזגן
מאחורי דלתות הזכוכית הממורקות;
אנו ככדורים בקופסתם
סגורים ושמורים במקרר
יש להשתמש פעמיים ביום
נוסכי ביטחון כמו שעון
גם הילדים ישמרו על קשר

27.6.2008



2.
בזהירות בזהירות פוסעת

בזהירות בזהירות פוסעת
הסכין בידה כמו טרפה [TRE-FAH]
אל תעירו, אל תעוררו
פן תכרות האהבה מלבה

יסורו צללים מעיניך
יסור מדרכך השוחט
שורי, זורחת השמש
ולא תדעי מועד

ירח בלילה יאיר לך
ורוח עורך ילטף
מים רבים ישטפו את לבך
עד יפרח מחדש וינץ

עד שבע שנים תחלופנה
את מבעו תשכחי
זרועות יקיפוך, טבעת לך
ועולל מחייך בחיקך




3.
הייתה עונתת וחולפת

הייתה עונתית וחולפת,
כלל-טיפוס כמו צלחת נייר,
חד-פעמית, לא תבוא פה שנית,
ציפור שנולדה ותמות אלמונית,
אין מי יאמוד את הלב הקטן
את תחומי העולם לו יפעם במשק
אברה זעירה מצטנעת:-
עונתית וחולפת, אחת,
לכאן לא תשוב עוד אף פעם.

רוח תגרוף עלה מתגודד
חרב הנהר תחת שמש אדום
אי שם תנוח פליאה של הלב
תימהון על מה שהיה ואינו.




4.
במדינת הגנבים

במדינת הגמדים
רעש מהומה
לא נשאר ממה לקצוץ
ואין כבר הפרטה
רק חברת החשמל נותרה
היא לא תיתן שיקברו אותה
מה יעשו העלוקות
היושבות על צוואר המדינה
טרה לה לה לה לה לה

במדינת הגנבים
המנהיגות חלאה (סליחה)
כן תגנוב וכן תחמוד
העיקר הלחם בחמאה
יש לי פנסיה יה יה יה
ומשכורת נחמדה
בואו נמצוץ למדינה
ממילא תלך לעולמה
טרה לה לה לה לה לה

במדינת הגנבים
בית קברות עצום ורב
על המצבות נכתב
כאן שוכבים מצפון ודת
בואו בואו קבלנים
שודדים ובוזזים
מיוחסים ומקושרים
ותשתינו על הפרחים.
טרה לה לה לה לה


(ע"פ במדינת הגמדים של א. אמיתן)
3 אוגוסט 2008





5.
קונן  [KONAN]

חתול שלי  יושב על המזגן
ומתבונן משם אל העולם
למעלה במרפסת, מחוץ לסורגים,
אבל לרדת לחצר אינו מוכן.
וגם אני על הספה יושבת
אל החיים לא מוכנה לרדת
כשיש ברירה לשכון בהגיגיי
בטוחה בחברתם ובנופי עיניי
ללא מגע...

החלונות קרועים לרווחה
החושך מתגולל במדרכה
מחר ירח יתלהט ליד שבתאי
על כך באינטרנט קיבלתי הודעה -
הוא יתערטל ויתכסה ברשת כוכבים
והיא תגרור לחבורה את מאדים
כוכב של עלילות וחייזרים
אולי משם באים החתולים
הרי הם לא מכאן...

גלילאו קרא לרשת "צביר דבורים"
דברים כאלה החתול שלי אינו מבין
ופעם כשאני והוא נשקיף מהשחקים
אישה אחרת עם חתול תצפה בכוכבים
על המרפסת...


ב- 31 במאי, 2006, חולף הירח ליד שבתאי, ושניהם זוהרים אחד
לצדו של השני באור השקיעה. ניתן לראות את טבעות שבתאי בעזרת
משקפת או טלסקופ ביתי. סביב לשבתאי מהבהב צביר כוכבים המכונה
"כוורת דבורים" שגלילאו תעד עוד לפני 400 שנה. במהלך החודש
משאיר הירח את שבתאי וצביר הכוורת מאחור ובמקביל מתקרב לשבתאי
בהדרגה "כוכב" אדום עמום, מאדים. שני הכוכבים מתקרבים [למראית
עין] עד שב-17 ביוני הם נראים צמודים, כשבן כוכב מרחף תחתם.
"





6.
בוני

בנאסא פרופסורים
בולשים לחייזרים
ולי יש כאן בבית
אחד ממאדים
חתול שמן כאשכולית
הדוק כפוך בתוך כרית
בבית כל היום הולל
"אוכל, אוכל," ממלמל.
עכבר או עוף או ג'וק, חפיף
זבובים, יונים וגם נקניק,
הוא מדבר בחתולית,
שפה קלה - לא כמו אנגלית.
רק לב פתוח מצריכה
מהבלשן באדמה
ושפת חיות ועוף ידע
ללא תשלום למכללה
כמו שלמה המלך,
זכרונו לברכה.





7.
לגלעד. תפילה

ונראה בתמונה כמעין ילד
למרות שמשרת בצבא
ומזכיר לי את אליפלט
למרות שמעולם לא נראה
ואולם המלאך גבריאל
ירד ממרום וקרא
לא ישלח ידו אל הנער
אל תיפול מראשו שערה;
והצב סביבו חיל צבאות
גבריאל
ושמרהו בבור תחתיות,
אל נא תהפכהו לשיר
גבריאל
השיבהו לכאן לארצו,
בלהב החרב המתהפכת
גבריאל
האר לו חשכת המאפליה
והפוך לבב שוביו לחונו ולחסדו,
עד ישוב אלינו הנער
ונחזה שוב בתמונתו,
החדשה,
תמונת הגבר.





8.
ארד ישראלי? פלשתיני? השם יקבע את הזהות
מאת: ליאורה ברנשטיין 24/01/2007 מתוך: אקטואליה

בימים אלה של תקשורת שבהם לתושבי ישראל הערביים אין מנוס
מלהיקרא פלשתינים - והם אינם כאלה , מפליא אותי שמלומדי
האקדמיה העברית הנכבדים אינם מחפשים דרך למתג אותם במילה
שתעניק להם זהות ישראלית משלהם, כפי שבארצות הברית למשל הגיעו
למילים הנכונות פוליטית, politically correct, שהן
"אפרו-אמריקאי  ו-"לטינו אמריקאי" ו"נייטיב אמריקן" וכן הלאה.

ערביי ישראל אינם פלשתינים. הם אינם יולדים ללא אבחנה. הם אינם
מביאים מלחמה ופצצות באשר הם שם. יש ביניהם (כמו הבדואים)
הנאמנים למדינה ומשרתים בצה"ל. הם מכירים בערך תעודת הזהות של
המדינה.
אלא שאין להם שם המקטלג אותם במסגרת ובתצרף הגדול של מדינתנו
הקטנה שיש בה שבעים כתות ואומות וסוגי עולים ושפות ודתות.

וטעות גדולה היא שאיננו מפקיעים אותם מהעזתים ומאנשי שכם
ומנכסים אותם אלינו באופן מסודר. אני מעזה לקרא לכך טעות ולא
מדיניות מכוונת לאחר שהשנה האחרונה הוכיחה שהמדינה שלנו נסחפת
כספינה על זרמים אקראיים ללא קברניט תופס בהגה ללא צוות מלחים
מגובש ונאמן והכל בהרפתקנות וסמוכיות שעוד לא היו ולא נבראו
ולא נשמעו כמותם במדינת ישראל וגם אם תעלה על שרטון לא נראה לי
שמישהו מהקברניטים או מנתבי הדרך יתרגש ממש (אם קיימים מנתבים
או מנווטים אפקטיביים בכלל).

וראו נא למשל את העליה הרוסית, שאנו הרווחנו מרוסיה שילדה אותם
והעניקה להם תרבות וחינוך והיום אנו קוצרים את הפירות. את
הפירות של ערביי ישראל, של הארדיישראלים שלנו, אנחנו צריכים
לקצור, ולא אדם אחר או מדינה אחרת.

כי כן, אני מציעה שייקראו ארד-ישראלים. שאפילו אני, שאיני
ערביה, יודעת ש"ארד" היא "ארץ" בשפה הערבית. ואנו ארץ ישראלים
והם ארד ישראלים וכך יקראו להם באופן רשמי, במדיה, בעיתונות,
ובכל מקום, ויהיה להם שם ותהיה להם זהות, ולא יופיעו
בטלוויזיה, כפי שהם מופיעים, נוער חדש, משכיל, בוגרי
אוניברסיטאות, אומנים ויוצרי תרבות, שרב מזה אצלם במחתרת, והם
מנותקים מתרבות הוריהם ומתרבות החמס ומתרבות מדינת ישראל
ומתרבות היהודים והם מושיטים ידיים מפללות (כמהות)   לדמוקרטיה
החופשית שהם מבחינים בה במערב וגם בישראל [המושחתת במידה
מסוימת לעניין זה של הדמוקרטיה], אך השם "ערבי פלשתיני" מציב
אותם, המסכנים [זו דעתי] באיראן הפונדמנטליסטית, בהררי ונקיקי
המערות של אוסמה בן לאדן, במחילות החיזבלה ובמועצות הרצח של
החמס שהפכו לדיקטטורה חמושה של העזתים המסכנים והלבנונים
האומללים.
זהו

אשמח לקבל הערות והצעות לשמות
ואם נאיבית מאוד מאוד נשמעת - אז ככה זה  - אך רק מכוונה
טובה.

[מאז כתיבת הקטע לפני קרוב לשנתיים זרמו מים רבים בים. איני
יודעת מה חושבים היום החברה הללו. מהם? פלשתינים ישראלים? האם
פלשתיניזם הוא לאום או אומה? אולי הם כמו שאומרים" אמריקני
ממוצא איטלקי" כך נאמר "ישראלי ממוצא פלשתיני"? הכוח שלהם שייך
לנו! הכוח שלהם אינו שייך לפונדמנטליזם הטוטאליטארי של עזה.
אנו ביחד כבר ששים שנה, כחול הוא הפספורט שלהם, ובניהם
ובנותיהם הולכים לאוניברסיטאות ולומדים עם בנינו ובנותינו.אסור
לאבד את הכוח הזה. אסור לתת את הכוח הזה במתנה למישהו.]





9.
השירים שלי לא צומחים מגופי

השירים שלי
לא צומחים מגופי
כשיער שאני מטפחת
ואינם מתנקזים ממנו
כהפרשות המחויבות ביציאתן
אלא נהגים באי-שם
ונולדים לחייהם
אינם שייכים לי
איני יודעת מי אביהם
ומנין זרעו
ויש ביניהם אסופים
ופונדקאיים
שאינם מתגוררים בביתי
כלל
בין הכתלים
אלא יתומים
מתגודדים ברחובות
בבתי הקפה
בשולי הסמטאות
במרכולים
בכותרות העיתונים
מלהגים על צמרות העצים
מזמזמים על חוטי חשמל
מרכלים
מעלים קצף על ים לוהט
ממתינים כי אצא אליהם
ואלפות אותם בזנבם
כזנב תולעי ארקיס [ARAKIS]
מדיפות סם המרקוח
אשלפם חולייה אחר חולייה
ממחילתם עד לראשם
כחוט אריאדנה על פקעת
ללא מקצב גיטרה
או במת זמר.
קולי נגינתם.





10.
שישים שנה על מיכאל

שישים שנה על מיכאל
חלפו בעבודה
עמל היה יומם וליל
בנה את המדינה.
יצוא יצא למלחמה
מדי שנים כמה
עבד בשתי משרות כפולות
שילם ת'משכנתא.

וכל עשור הגביר לשיר
את זמר המכורה
עד התגלה לו יום אחד
שהיא מזמן אבדה.
ובכל אשר ילך האיש
שלטה ההפרטה
כי פרי מסיו קנו גבירים
במחיר סוף העונה.
ולא נותר למיכאל
דבר  שמשלו - She-Mi-She-Lo
מלבד מילים וקשקושים
התמוססה ארצו.

ומיכאל בנה תנועה
גדולה ונרחבה
לקח את כל הפראיירים
ירדו מהמדינה
השאירו בה רק שליטים
ופרזיטים מה
שישלטו על תהום ריקה
וערבה צחיחה.

שישים שנה על מיכאל
חלפו כמו חיזיון
היום הוא חי במונטריאול
ביתו ממש ארמון.


ע"פ חמש שנים על מיכאל של יצחק כצנלסון

26.8.08




11.
שיר הרובה הטעון - תרגום - אמילי דיקינסון
Emily Dickinson


חיי היו רובה טעון
נצור אל הפינה,
עד שם חלף הבעלין,
אותי לקח, זיהה.
ויש ימים ביער עד
נשוט ונהלך,
ויש ימים את האייל
נצוד ונרדף [NE-RA-DEF]
וכשארעים בעבורו
עונה ההר בהד,
וכשארעים בעבורו
עונה ההר בהד.

צוהל אני לקראת אור יום
זוהר על גיא כשוהם
כלהט ווזוב משתלהב
אל האוויר בנועם
ובתום עמל ברדת ליל
לאדוני אני משמר
מוטב מטנדו עלי כר
דחוס בפוך יקר.

לכל אויביו אני אוייב
מצמית ועד עולם,
עת ילכדם לוע צהוב
עין הדק הקטלן.
אך הוא חייב לחיות יותר
מטווח חיי הממוכן
כי לי אך כוח להרוג
לקטול את עצמי לא אוכל...


הערת מתרגם: יצירה זו תרגמתי כפשוטה ועל פניה.
כביכול כאן מדבר הרובה, יצור ממעץ ומתכת, שהתגלה על ידי צייד,
ולקח אותו מהבית אל חיי הטבע. יש פירושים רבים ומסובכים במרשתת
ליצירה הזו ולגבי ארבע השורות האחרונות הם כותבים ששם ייתכן
שהמשוררת הייתה מבולבלת .
The last stanza is difficult, tangled and perhaps indicates
some confusion in Dickinson`s thinking
לניקוד ראה:
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=41654&code=1626
לטקסט מלא, ראה:
http://academic.brooklyn.cuny.edu/english/melani/cs6/gun.html







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים שהחיים
לא מתחילים עד
שלא פרסמת יצירה
בבמה חדשה.

אני עדיין מחכה
להתחלת החיים
שלי.



הנזיר
האלקטרוני,
בציפייה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/10/08 7:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאורה ברנשטיין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה