|
גדלתי בין עלים יבשים
שכנתי בין לבנים שחוקות
חייתי בתוך קורי העכביש
בתוך תהום בשאול השאולים.
שוטטתי בין עננים אפורים
שכנתי על גגות נופלים
בוססתי באגמי בוץ ורפש
נחתי על גזעי יער כרותים.
בעוד ימיי בשולי בגרותי
לגמתי יין במקומות אפלים
לפי פת לחם יבשה אשים
ובגדי שק עוטה גופי.
מקץ שנות העשרים
מתוך היגון הסבל והבדידות
פרצה נפשי את חומת האסורים
ויצאה אל החופש, אל חיים חדשים.
נכתב ב- 20.10.1969
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 32/1 שייכות ל- shulibangi |
|
|
תגידו לי אתם
יודעים איך זה
עם שפתיים בגודל
כזה? הכל מריק
החוצה.
והחזה שלי עושה
לי כאבי גב
נוראיים.
ואחר כך אני עוד
צריכה ללכת
והלרוג מפלצות
כשאני במחזור.
חשבתם פעם שאולי
נמאס לי??!!
שאולי אני רוצה
לעצור ולהריח את
הורדים?
אבל לא... אתם
בשלכם.
מה אין לי
רגשות? אני לא
בן אדם?
לארה קרופט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.