תמיד רציתי גינה.
מאז שאני זוכר את עצמי תמיד רציתי שתהיה לי חלקת אדמה שבה
אטפח את הפרחים והעצים שאני אוהב.
אפילו בתיכון כשהתגנבנו לפרדס הסמוך לאולם ההתעמלות כדי לשתול
מריחואנה, אני רציתי לראות אותה פורחת ולא רק לייבש ולעשן.
ואז במקום ללמוד חקלאות או גינון הלכתי ללמוד ראיית חשבון. "כי
צריך מקצוע מכובד שיפרנס אותך."  אמרה אמא.
אחרי זה התחתנתי עם גילה ונולדו לנו ילדים אז הסתפקנו בדירת
שלושה חדרים ולא בבית במושב כמו שחלמנו יחד.
וככה עברו השנים ותמיד נמצא משהו יותר חשוב מגינה.
ורק לפני עשר שנים, הבן שלי, ששירת אז בלבנון עזר לי להגשים את
החלום. אני מגדל בוגונוויליות, רקפות, ורדים ובעצם כל מה שמוצא
חן בעיני. וכל כמה ימים אני בא ומשקה אותה, מנקה אותה ולפעמים
מדליק נרות בפינה.
אני חושב שזו הגינה הכי יפה בעיר. תבואו לבקר.
חלקה שמונה, שורה חמש, קבר שני.