חלול כמו

                      הראש        שהולך לאיבוד בין אלפי
מחשבות חלולות כואבות

כואב כמו

                      הרגל         שפוסעת כואבת סוחבת לכאן
ולכאן, למרות גודלה הקטן
קטנה כמו

                      היד           שכותבת יוצרת מציירת
נוגעת, שזורקת מכה שורטת פוגעת

רוצה כמו

                      הנפש       המוסתרת, לא מתחברת לא
ברורה , בשימלת מלמלה, שחורה

שחורה כמו

                      העיניים     שרואות הכל, ולא ניראות
לכלל, שחוץ מדמעות מלאות בחלל

בוכות כמו

                      האבן        אבן יקרה. רכה אך קשה, עם
השנים נשברה

קשה כמו

                       הלב        שפועל אך ורק כמשאבה,
מנותק וכושל, כי מאס מאהבה

חלול.