מי כמוך שחקן אילם
מגבעת שחורה ושפם מלבן
מתנדנד מצד לצד כשיכור עיוור
שכמעט מהמסך עלי נופל.
מי סחט דמעות מעיני כנהר זורם
כשהייתי ילד והיום, סב זקן
מתגלגל אני מצחוק כבימי נעורי
כשעל המרקע איש עם מגבעת ושפם.
מי שלח את הנער לזגוגית נוצצת
שמיד נופצה לרסיסים מיידוי אבן
וזגג אלמוני מתנדב לתקנה
ושוב שולח את הנער, לנפצה.
היום אתה לעניי מביט
ניצב בדוכן פיס ובידך מקל קשיש
מתנדנד על השביל כבימי נעורי
אתה צ'רלי שלי, צ'פלין הנחמד.
צ'רלי צ'פלין איש אילם עם שפם
שחקן דגול ששמחה על פניו
מצחיק עד היום גדולים כקטנים
צ'רלי צ'פלין הוא האיש שלי.
15.9.1991
©
