מדן נריה / פניי הם כמונה של מונית |
שרושם את שנותיי
ואת המרחק שעוברים חיי;
המחיר נרשם בחריצים של קמטים.
עתה רבו מאד רישומי הזמן והמרחק
ואתם הקמטים - כי דבר לא נמחק.
גם אם איני שלם
עם מראה פניי כפי שהם עכשיו
ומן המחיר שעליי לשלם
הרי בסופו של דבר לא היה זה לשווא:
היה זה כדאי, שהרי לו ניצבתי ללא תנועה
ומניין שנותיי היה נותר כשהיה -
היה המונה מאותת שאינני חי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|