|
הוא נכנס לחדר ובדיוק התלבשת.
אמרת לי שהוא ראה אותך ערומה.
אז לקחתי אותו לסיבוב בשדה.
השלכתי את גופתו וכיסיתי באדמה.
זוהי צוואתו, דרשתי בהלוויה.
אמרנו הספדים והנחנו מצבה.
רק אני נשארתי לדבר איתו.
למרות שידעתי את מקום הקבורה.
זה שהיה יותר לא יהיה.
כך זה כאן עכשיו בהווה.
לקחתי אותה לטיול בגליל.
ראינו הרבה אנשים עם בתים.
היא מצדה הסתכלה על בחור.
כל-כך יפה עם שני קעקועים.
נתנו לו טרמפ ובדרך עצרנו.
הם נרדמו שניהם בתא המטען.
את צעקותיהם כבר לא יכולתי לשמוע.
היה טקס מאוד מכובד.
זה שהיה יותר לא יהיה.
כך זה כאן עכשיו בהווה. |
|
החיים הם כמו
עט,
לא, בעצם לא
ממש...
ממציא מכונת
הדפוס ברגע של
השראה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.