אלו הם חייך אדם
החיים והמוות שוכנים הם יחדיו
קודם החיים והמוות אחריו.
את החיים קבלת בקלילות ובאהדה
אך את הסבל והיגון נשאת על כתפיך.
לגמת כוס שיכר להמתיק את טעם החיים
וחיית בתקווה לקצור שבולים
אך המוות השיגך ואתה עוד צעיר
נקטפת כפרח יפה ועדין
וכים הדגן הקורס בעת הקציר.
והנה אתה שם, בין עפר ורגבים
על גופך יהלכו חרקים ושרצים
על ראשך מצבת אבן ניצבת
שהצבע בה דהה עם חלוף השנים.
אך כל זה נשכח משורות החיים
נשכח ועבר כמים זורמים
וכשבאים לטמון בקבר אדם בן פלוני
פוגשים בשמך החרוט בשחורים
ונזכרים באבא נשגב ואהוב
שהלך מעולם החיים האפורים
שנקצר בדמי נעוריו היפים
נקטף ונטמן בעולם המתים
בין עפר, אבנים, סלעים וטרשים
בין המצבות עתיקות היומין,
ושב האדם לאמו ולאביו
והותיר אחריו יתומים צעירים.
20.4.1969
© |