|
כתמי החיים על צירי האספלט
מזגגים רוח במקטעי האשליה
הלילה לוחש בהם את קוריו
בשירת ערש מתוקה.
נזכרתי בטבעות האש
הרושפות בגופי מקצבי קיץ חמים
על פני מחולות הדעת הסוערים
לאמת הזאת אין מסך.
גופות האנשים נעים בקצב
כגלי ים מרוסקי חוף
פרגוד האפלה עוטר בהם חרכים
מחרוזות עיניים בוהקות.
רגליים יחפות על אדמת החול
מתפרעות אל תוך אדוות הזמן
שכחתי מה הותרתי מאחור
הרוח הגדולה אחזה בנפשי. |
|
|
אני הוא
תירסחוליו!
אני גרינגו!
אינסומאניק אחרי
הדפיקת מוח של
השנתיים
האחרונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.