תכתוב שמיים, תכתוב על
הכחול הזה
שבעיניים, תכתוב
על מין אור שכזה,
כחול.
תכתוב צדפים פוצעים
כפות רגליים יחפות על חול,
תכתוב שלא אכפת
למול הים הגדול,
פעור האופק.
תכתוב שלמות מדהימה,
אפילו שהיא רק לרגע,
תכתוב אצבעות וידיים
אוחזות, תכתוב צבע,
רסיסים ונקודות, תכתוב,
רסיסים ונקודות כמו
שברי זיכרונות
פצועים מצדפי חוף
שגאוותו נטשה אותו, והותירה
אותו לפרפר בחורבה, חנוק
מצריבות קרקעית קרובה,
שזה מקרוב לוטפה, ועתה
שופלה, מדממת
מליחות.
תכתוב צבע נמוג
בנפול ערביים לוהטים על חרב ליל שחור-
לבן, כעלי כותרת של כריזנטמה
מלוכלכת. תכתוב אצבעות רועדות,
ידיים זרות, מחשבות רצות, שושנים אדומות,
אצבעות פצועות, מלים זולגות, דרכים אבודות, זיכרונות, שברי
זכרונות.
עזוב. כתוב: רסיסים ונקודות, פשוט
רסיסים ונקודות.