אברי צרפי / לבד |
ברחובה השקט של העיר
מאחורי יער עבות
תחת עץ אלון שמוט צמרת
ישבה ובכתה קשות
רחמים ביקשה ולא מצאה
וכאבה כבד מנשוא
את חינה לא מצא איש
ואת חן איש לא אבתה למצוא
כזו גלמודה אותה בוכיה
ודמעתה עודה בעינה
ולמה זה נענשה מסכנה
חייה קשים אין איש בביתה
ברחובה השקט של העיר
מאחורי יער עבות
תחת עץ אלון שמוט צמרת
שכבה ועיניה כבות
אין איש שידע, לבד נעלמה
אל החושך חזרה
בדממה הורדה אל שנת הנצח
בדממה כבר לא כאבה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|