|
ברחובה השקט של העיר
מאחורי יער עבות
תחת עץ אלון שמוט צמרת
ישבה ובכתה קשות
רחמים ביקשה ולא מצאה
וכאבה כבד מנשוא
את חינה לא מצא איש
ואת חן איש לא אבתה למצוא
כזו גלמודה אותה בוכיה
ודמעתה עודה בעינה
ולמה זה נענשה מסכנה
חייה קשים אין איש בביתה
ברחובה השקט של העיר
מאחורי יער עבות
תחת עץ אלון שמוט צמרת
שכבה ועיניה כבות
אין איש שידע, לבד נעלמה
אל החושך חזרה
בדממה הורדה אל שנת הנצח
בדממה כבר לא כאבה |
|
|
הדף האחורי
שלום, חבל שאתה
לא בבית, אני
נאלץ להשאיר לך
הודעה בסלוגן,
רק רציתי להגיד
שאני בקומפלקס
התאומים ונראה
לי שנגמר להם
הטחינה, אז שתדע
לך שתמיד אהבתי
אותך, נכון זה
לא מערכת יחסים
נורמלית, אבל
הסלוגנין היו
משהו!
אז תודה ושלום
אני עובר
לעמבה.
יק טיבטי, לקוח
של פלאפל
התאומים
בגבעתיים,
מאוכזב מההומור
שלו, מהטחינה
שאזלה ומהדף
האחורי שלא
מחזיר צילצול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.