|
מסתכלים קדימה מנסים לא לפול
חושבים על העתיד, חושבים על האתמול
ואנחנו מתים והפחד נשאר
הולכים על קצות האצבעות
אוהבים את מה שכבר עבר.
חולים לא מתים
מדוכאים לא חולמים
נעלמת כל יום שעובר
רק אומרת שאתה רחוק יותר.
רק אומרת שאתה רחוק קצת יותר.
אני מרגישה, אני שומעת- אולי זה רק חלום?
מנסה את הגישה
של לחיות בהכחשה
נואשת, מותשת
מרגישה משונה.
חולים לא מתים
מדוכאים לא חולמים
נעלמת כל יום שעובר
אני אוהבת אותך יותר
חושבת שאוהבת אותך- קצת יותר. |
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.