וורד מאובן,
ממר מי-ים מחר
אותך שאבתי
הפרחתי
בחום ליבי
טל וורד קר.
צריבת פז נשיקה
ענן חפוז תקווה
פתע מאופל
נקישת ניצרה
פייה-רעה סטן-מכשפה,
ומדען-משוגע
נטעו בך יצר
השמדה.
מלאכי הכחול
פרופסור דגול
זכיין משופץ,
לך לא יכלו
במבואת המקדש.
השער חלוד
ונעול הזמן
על זהב המפתח
הוכרז פרס אובדן.
מבוך לך מתוק
חומת סין
שרשרת
ואלף מנעול,
לי מפתח
אחד
בנקישת ניצרה
בהנף-יד
משליחה לים
שוב ליבך
מאובן.
24.09.08 חולון
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.