נזכר בשירים שכתבתי עליך
בלילות מלאי חרדה
שאולי לעולם לא אזכה לאהוב
אדם שיאהב חזרה
נזכר בשירים שכתבתי עליך
קטעי רגשות שבורים
שכל אותו זמן הוסתרו מפניך
בחדרי לבבות סגורים
וזה השיר האחרון,
הנה הופעת מולי
במציאות יומיומית של חיים בלעדיך
זה השיר האחרון,
הוא נכתב בשבילי
להזכיר לעצמי איך שכחתי אודותיך
כל השירים שכתבתי עליך
חבויים במגירה נעולה
דף מתפורר ששחזר מילותיך
סופג את הדיו הכחולה
כל השירים שכתבתי עליך
נשכחו מזיכרוני כבר מזמן
כמו שמך המלא, כמו צבע עיניך
כמו הנשיקה הראשונה בגן
מסביב האנשים
מסתכלים תמיד קדימה
ורק אני רואה עבר שמתקרב
אל הרחוב הזה שלי
הוא פלש רק לרגע
ולא הספיק לכבוש שוב את הלב |
