[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גו הגדול
/
חמאה

נתחיל בעובדה: אני לא אוהב חמאה. לא על טוסט, לא במאפים, לא
בפירה ולא בכלל. לא טעים לי הדבר הזה. במסגרת ניתוק היחסים
הרשמי עם מוצרי החלב אי-שם בגיל 4 גם החמאה גושרה בטרנספר,
ונכללת כיום ברשימת אויבי האומה ביחד עם הגבינה הלבנה. אבל זו
רק ההקדמה. לצרכי אקספוזיציה שונים אציין גם שבבסיס צאלים,
שרוב ההתעסקות בו היא עם מילואימניקים, יש אחלה אספקה של
בשרים, פירות, מאפים וסתם דברים טובים.

הכל התחיל כשחזרתי הביתה יום אחד מהבסיס, ואמא שלי עבדה במטבח.
חשוב שתדעו: אמא שלי היא בשלנית מדופלמת, ואין דבר שהיא לא
יכולה להכין. הכל כולל הכל. בקיצור, אני מגיע הביתה תשוש מעוד
שבוע של לא לעשות כלום בבסיס, והנה ממלאים את נחיריי כבר
בכניסה לחצר ניחוחות של מאפה שמרים וקינמון, והמכונה בניב
המקומי סינרול, יען כי עשוי מקינמון וצורתו מגולגלת. נכנסתי
הביתה כולי מאושר, שהרי הגעתי למנוחה ולנחלה,
'מהקורה-מהעניינים-איךהיהשבוע', ואין מאפה שאני אוהב יותר
מסינרול (כלומר יש, אבל לא בגזרת העוגות הקטנות והמגניבות).
ואז באה הטעות הגורלית.

אה, לא היית צריכה להתאמץ, אנחנו מקבלים כל בוקר לבסיס



בחודש הראשון חייתי בבית על מים ומים. בקידוש של שישי זכיתי
לחתיכת חלה. אחר כך אפשר היה קצת מרק עוף מאבקה. ליום ההולדת
מאפין קטן, עם נר אחד, ובתחתית 'צ' מוקפת בעיגול, כדי שאזכור
איפה באמת עושים את המאפים הנהדרים (?) האלו. אלפי התנצלויות
לא עזרו, הבגידה נותרה כאות קין על מצחי, וכיוון שהלכתי בראש
מורכן בבית, אז אמא ראתה את האות הזה הרבה. המון. בלי הפסקה.
כולם ראו אותו, אבל אמא יותר מכולם.
חודשיים אחר כך נפרץ הסכר, והותר לי לאכול כשאר בני הבית.
אמנם, גם זה היה בהדרגה, קודם מזון חתולים, אחר כך בונזו
לכלבים מבוגרים (אין שם מה ללעוס, הכל רך ומגעיל), ורק אחר כך
אוכל של ממש. גם אחרי הרבה מאוד זמן, כשכבר אכלתי כמו כולם
ואפילו הכנתי אוכל (ויצא טעים ממש), חרפת החמאה לא נשכחה. פירה
עם חמאה כבר הרבה שנים לא אוכלים אצלנו (בעיקר כי זה לא טעים),
אבל קינמונים... כנראה שגם בקבר יפקדו אותי אותם ריחות נהדרים,
געגועים ממרחק של מי יודע כמה שנים, חרטה, ייסורים, וגעגועים
ממרחק של מי יודע כמה שנים. למושג 'טעם של פעם' יש משמעות
מיוחדת מאוד עבורי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי אמר שהוא כבר
ראה את הסלוגן
הזה איפשהו?


גרפומן הסלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/5/09 19:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גו הגדול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה