[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נעם פרידמן
/
יריקה בפרצוף

כשמתרגלים לדבר מסויים הכל מרגיש פשוט יותר. אתה כבר לא טורח
לשאול שאלות, כי אתה יודע שלא תקבל תשובות. ועם הזמן כבר פחות
אכפת לך. כשמתרגלים לדבר מסויים אתה לומד לאט לאט איך לא לפתח
ציפיות. זה משהו שקשה לעשות, רק רבי הניסיון מצליחים. העניין
בלא לפתח ציפיות נראה פשוט מאוד, אבל יש מיומנות מסויימת שלא
כולם מצליחים לרכוש.
כמשתרגלים לדבר מסויים המוטיבציה נעלמת. היא מבינה כמה לא
משתלם לה להתנחל אצלך, להקים בית עם פוטנציאל, וילדים. והיא
עוזבת. היא נוחתת אצל מישהו אחר, בדרך כלל מישהו טיפש יותר ממך
עם פחות סיכויים שיצא ממנו משהו בעתיד. אבל כשאתה מתרגל לדבר
מסויים אתה לא מותיר לעצמך ברירה. אתה מקיף את עצמך בגדר
גבוהה, וגם אם היית מצליח לטפס מעליה מבחינה טכנית, אין לך כוח
לנסות. כי ניסיון הולך ביחד עם מוטיבציה, וכשמתרגלים לדבר
מסויים המוטיבציה נעלמת.
כשמתרגלים לדבר מסויים יש נטייה לצחוק על כל מי שעוד מנסה, על
כל מי שעוד לוקח סיכונים. עם כל אחד שלוקח סיכון אתה מעלה על
פניך גיחוך שאומר "איזה אידיוט, הוא לא יודע שזה לא יצליח?"
אבל עם כל גיחוך כזה אתה בעצם רוצה לדפוק את הראש בקיר.
כשמתרגלים לדבר מסויים הרגשות נעלמים, אתה נשאר עם ההרגלים.
כשנשארים עם ההרגלים מתקדמים לאט לאט אל הסוף.

אני מתחילה להתרגל לזה. אני יודעת את זה כי יש לי הרגשה שבפעם
הבאה שזה יקרה, זה כבר לא יכאב. אני חושבת שהפעם זה כאב כל כך
חזק גם בשביל כל הפעמים הבאות. יש בזה יתרונות מסויימים... ככה
אני אלמד לא לפתח ציפיות, זה יכין אותי לחיים האמיתיים. למרות
שכשמתרגלים לדבר מסויים אין לך כל כך חיים אמיתיים.
בגלל זה עדיף להתרגל לדבר מסויים רק בגיל מבוגר יותר, כשאתה
יודע שעברת כבר הכל, או את הרוב. אבל יש אנשים עם פחות מזל, יש
אנשים שמתרגלים מהר. יש אנשים שמתלבשים מהר, יש אנשים שמתמכרים
מהר, שמתאהבים מהר, ששוכחים מהר, שרצים מהר, שמשתכרים מהר. יש
גם אנשים שמתרגלים מהר.
אני חושבת שהפעם הכאב ראש היה יותר חזק מהכאב לב, אני חושבת
שנשמתי פחות אבל דיברתי יותר. אני גם חושבת שמגיעה לי טפיחה על
השכם בגלל שלא ויתרתי על ההתחלה, אלא רק שעה אחרי. אבל זה
בסדר, כי ככה זה כשמתרגלים לדבר מסויים. אתה סולח לעצמך לעיתים
קרובות יותר. הנה למשל, יש אנשים שלא סולחים לעצמם מהר.
כשמתרגלים לדבר מסויים אתה מסוגל לסלוח לעצמך מהר.

אני מקווה שבפעם הבאה יהיו פחות דמעות, כי ההמשך יהיה צפוי.
אני גם אבוא מוכנה, עם ממחטה והכל. כי אני אדע שעומדת לבוא עוד
יריקה בפרצוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים הם כמו
טרמפולינה - פעם
אתה למעלה, פעם
אתה למטה, וכל
הזמן יש
"בווווווווווווווווווווווווווווווווווווינג"
מעצבן ברקע.


אחד ברגע של
פילוסופיה.
בוינג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/5/09 19:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם פרידמן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה