דנה פרנקנטל / עפר הלילה |
שוכבים על הדשא הקר.
לא ידוע שהזמן זז,
ושעוד מעט נגמר.
מחזיקים ידיים,
מסתכלים עמוק בעיניים,
העיניים האין סופיות האלו...
יישארו עמוק בפנים,
גם כשזה נגמר... ונפרדים.
ופרפר הלילה מרפרף,
צבע כסף הירח כנפיו,
מרפרף מעליהם כברכה, אפר
או קללה.
הופך לעפר,
ונופל עליהם.
האהבה עיוורת מהכוכבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|