בת אל סולומון / הרהורים |
היא ישבה שם
על החוף
הביטה בגלים
שמתנפצים לעבר
הסלעים הגדולים
שקעה במחשבות
חשבה לעצמה
הנה, עוד בן-אדם מת
עוד אנשים שסובלים
עוד אנשים חיים במצוקה
עוד אנשים אשר חיים באשליה
שאלה את עצמה
למה, למה החברה
כל כך אדישה?
למה החברה נרתעת
מאנשים שקצת שונים?
גם לאמא לא
הייתה תשובה
היא רק ניגבה
את הדמעות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|