|
ונוס שחורה עולה מן המים
הרוח נושבת במכונה
תלתלי שערות ארוכות
מארגי זיכרון חסרי שם.
הנה המילים נצרבו בעפר
מסכי הכרה ארוכי משך
להט רוחות השרב
על פני כוכבי הערב.
ניצוץ הלהבה התפזר בחלל החדר
לצורות קסומות במיתרי הדעת
הרעש נושם תבניות נוף נשכחות
מבעד לענני השמים.
הבדים זעים לאורך צירי הלילה
בשעת כיבוי האורות הגדולה
אף אחד לא ניסה למדוד זאת
או לתחום בהגדרה. |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.