בלילות הירח
שבין נוגה לנפטון
צועד בשבילי
יער 'שרווד'
שם אני נולד למרגלות עץ חלול
כשעריסת פיות ירוקה-סגולה
נושאת אותי
יונק אבקת קסמים,
אותה נתן לי
מרלין הטוב, שכבר בא בימים
ונעלם בלילות
אני מוטבל באבקת לחשים
עייני רואות
והרחם שלי מסתובבת
במחזוריות הופעת
איילת השחר של סערות הברקים
שמעבר לחומות 'קמלוט' האהובה,
הישנה, משכבר
ביום עשרת הגביעים
שוב, תבוא אלי,
רחפנית - יחפנית בסבך
שיחי הפטל,
ענוגה- שברירית
שרה מזמור קסמים ישן
אותו למדה מפיה של 'בנשי' { Banshee }
פיית גבעות אירלנד
וכתמיד, אנו נפגשים
בכיכר מטות אבירי הדגים,
טינקר-בל חיי
שעפה איתי אל מעבר להרי החלומות הזנוחים
נושאת בזרועותיה הזעירות
את משא אל- מות חיי
מחייכת, כיודעת
ומנעימה לי ברכת סירנות
ים הצפון :
עד הנצח, אייל,
שלנו, עד הנצח.
אב תשס"ח
אוגוסט 2008
|