ל. שמרית / נשמות סופיות |
זה מגיע
טוב מדי,
לא ידוע.
רע , אין כהכל
דממה הרועשת,
אני עדיין מבחינה
בניצוץ הפרוע,
מלקה-מלטפת
את היופי הרעוע
ושתיקה מעיקה,
קול צרחה משתיקה,
נמה כאן לנצח
בין נשמות סופיות.
חיים במוות
מאושרים מכאב,
מלטפים עוד לאט
את האושר הדואב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|