גל זעזוע עובר בגוש שיש ופוער בו סדק.
גוש שיש חוזר לצורתו המקורית,
ורק רושם של סדק על פני השטח.

ראשונה פרפר לבי לשמע פעמי המלחמה.
כבר כשהגיע הצו ידעתי. נקראת ממני,
וחלל בבטני אט נסגר,
ורק רושם של סדק נשאר על פני השטח.

אני חזקה. ומאמינה. והתפללתי לשובך בשלום.
כשתחזור תדע רק צלקת,
תפר עדין שידהה עם השנים.

ואולי כבר ידעתי?
צלצול הטלפון, או שמא צעדים כבדים על שביל הכניסה לביתי
מצאו אותי מצפה ויודעת.
אף על כן נפלטה קריאה חנוקה מפי,
וקול דממה דקה.
ואבי מתאבל עליך כעל בנו...
נעם שלי

והגוף עדיין לא יודע - מחפשת את עיניך, מצפה לשמוע קולך,
ונרעדת-
החיים ממשיכים ואנו קוראים פעמיים ביום
"כי יצפנני בסוכו ביום רעה, יסתירני בסתר אוהלו",
"אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח"
ואני אחת שאלתי - "כל ימי חיי" -נעם!
דמעות מכסות את פני. דמותך מתפוגגת.
ואני חזקה. ממשיכה -
"לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים: קוה אל ה', חזק ויאמץ
ליבך, וקוה אל ה':"

נעם מאירסון הי"ד, נהרג בלבנון י"ג באב התשס"ו.