|
בארון שלי
הזיכרונות מסודרים על מדף.
התהיות חומקות
מעבר לחלון נפקח
בעיניים שלי.
התריסים נסגרים ונפתחים לסירוגין.
לא בטוח שארצה להביט החוצה.
הבדידות עלולה לגלוש אלי
אל תוך הארון. |
|
|
- אני מכיר את
הילדים שנמצאים
על שוקולית.
- אז מה, אני
מכיר את האיש
האדום שבצד.
(ביסלי). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.