[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"אני רוצה שתצייר אותי" היא אומרת, חוזרת שוב על משהו שניסיתי
לדחות במשך כמה חודשים.
היא החלה מתפשטת, מורידה ממני את החולצה, מחבקת אותי מאחור
ומעבירה יד רכה על גופי החשוף, כאילו אם תרצה אותי אני ארצה
אותה, ואצייר. במילים מעטות היא הוכיחה לי שהיא אוהבת אותי ואז
הדליקה סיגריה, אני שכוב על הגב מנסה להירדם והיא מקימה את
עצמה והולכת לכיוון המטבח. אני מקווה שאני אירדם לפני שהיא
תחזור, עוברת בראשי מחשבה לקום וללכת, אבל בהתחשב בעובדה שזו
הדירה שלי זה בלתי אפשרי. היא חוזרת ואני יודע שהיא תבקש שוב,
והפעם אני לא אוכל לסרב. בכבדות אני שם בוקסר וקם מהמיטה.
מוציא את קופסת הצבעים שלי.
"אתה לא רוצה שאני אדגמן בשבילך?" היא שואלת מאחור ואני מנענע
ראשי לשלילה. היא מחייכת. אני מורח צבעים על בד קנבס לבן, חדש.
יודע שכשהיא תראה איך אני רואה אתה בראש שלי, היא תלך.
אני מניח מכחול בתוך כוס מים מלוכלכת והולך למקלחת. מים חמים
נוזלים עלי ואני שומע את הדלת נפתחת. היא מצטרפת אלי ונושקת לי
"תודה" היא לוחשת. אני פוקח עיניים ומולי עומדת מראה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להתעורר בדירת
פאר
לחשוב שאתה
פולני





ילדי תימן
החטופים


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/09 16:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאו שפרמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה