המיכל הקטן בקושי נתן לו מרחב לזוז, מכריח אותו לעמוד. צינת
החדר צמררה את גפו העירום, ואיכשהו הוא ידע שזה רק ילך
ויתדרדר. הוא עמד שם פחות מדקה, בוחן את מצבו והכלים שניתנו
לו, כשזרם חזק של מים חמים הכה בגבו. אדים החלו לעלות סביב,
והמים הקולחים זרמו על ראשו, נכנסים לפיו ולאפו. האוויר נהיה
דחוס סביבו, והוא הרגיש איך לאט לאט הוא נחנק, איך לאט לאט
הקירות סוגרים עליו...
"הי! זה יקח עוד הרבה זמן?" קרא קול מבחוץ. "תן לי שניה אחת!"
הוא ענה, התעטף במגבת, ויצא החוצה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.