דור דבירי / לא שומע - וכותב |
את החסר. והשוני, הוא
לא מורגש.
תיבה של חיי, תקופה בחיי
ניצבת מבוישת; מתנגדת
לכוח המשיכה.
מלא בזיכרונות וריק מגעגוע
מביט במודל חיי:
כל אלו כבר הלכו,
ואת אמרת בקרירות מאוסה:
"תודה".
זו תיבה בתוך קופסא;
כן, לכל אדם יש מחליף.
וגם אני, משתנה,
במשוואה של חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|