דור דבירי / שעות קטנות |
שואלת היא, אפשר לשבת
עיניי כמהות אל התשובה
אני יודעת, היא אומרת
קשוב, מוקסם ומחייך
מזמין שיכר ירוק נכסף
לכסף אין כאן משמעות
אני והוא כבר על הסף
ואת דרכי מאיר הלילה
מסכם חצי חיים באכזריות
השחר מתדפק על האשמרת
מעיד על חוסר האחריות
אך הגורל מנת חלקי
שואל אני, אפשר ללכת
הדממה נוסכת בי סיפוק
אני לא יודעת, היא אומרת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|