יושבת בתוך חשיבה מענה וכואבת,אך בתוכי רוצה לצרוח ,סלחתי
ומחלתי.
אני סולחת ומוחלת.
אני מוחלת וסולחת.
אז איך זה שנשמתי עדיין מעונה בפגיעה?
אולי כי היית לי המגן האמתי ?
המגן האמתי שכמעט שרף את לבי בבערת אש מכלה...
נשמתי לא סולחת. אוהבת אותך! פוחדת ממך!
אבל הכי הרבה - אוהבת אותך!
בכל נר נדלק אני סולחת ומוחלת. אולי הנשמה שבי תתרגל לסליחה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|