|
אין דקה שלבי אינו בועט בכאב הפרידה.
יושבת בתוך חשיבה מענה וכואבת,אך בתוכי רוצה לצרוח ,סלחתי
ומחלתי.
אני סולחת ומוחלת.
אני מוחלת וסולחת.
אז איך זה שנשמתי עדיין מעונה בפגיעה?
אולי כי היית לי המגן האמתי ?
המגן האמתי שכמעט שרף את לבי בבערת אש מכלה...
נשמתי לא סולחת. אוהבת אותך! פוחדת ממך!
אבל הכי הרבה - אוהבת אותך!
בכל נר נדלק אני סולחת ומוחלת. אולי הנשמה שבי תתרגל לסליחה! |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.