על גב העיר
הוטל ירח
באור כסוף
הרחוב זרח.
ברק קרע
את לב הערב
כיריית אקדח.
מול שמי מטר
עצמו עיניים,
תריסים,
כסו על חלומות.
בשלוליות רקדו המים
מחול תזזית
והזיות.
ושם,
בסתר חדרייך
נעור לבך
בסער ליל
כשצל חצה את מפתנייך
במקדשך להתפלל.
עמד, כרע,
נפל אפיים.
גופך נקשת
ונתרצה.
על כביש רטוב
חרקו בלמיים.
כלבלב בלי שם
הרחוב חצה.
חורף 99' |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.