טל אמסטרדם / היתה מתכסה בלבנים |
באותה התענגות הלבבות
החודרים כשבבי המראה המנופצת
את גופי החי.
ומה בך, אישי?
שהינך מפסל אותי בדמעותיך
כאילו היית מלקוש
הבא ללטש את היצירה המוגמרת
שהותיר אחריו החורף.
ככוהן האוחז בבגדיי לבחון חטאי,
גלה את לבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|