|
רוצה הבייתה.
עייפתי כל כך .
גופי הכבד, תלוי כבגד דהוי על נשמתי.
לעוף הבייתה.
חופשיה.
קלילה.
מי יתנני כרטיס במחלקה ראשונה.
ללא עבותות דאגות וכבלים.
רוצה הביתה.
מבקשת רשות
לעוף הבייתה.
אור ירוק לנשמתי לחצות את מנהרת האור.
הביתה. |
|
|
תארו לכם שכל
הסינים היו
מתגייסים לשק"ם
בו זמנית. הרי
היו לנו מיליארד
שקמיסטים, ואז
הם היו צריכים
שמישהו יכין להם
אורז. וכמובן
שזה היה אני,
כאילו אין לנו
שישה מליון
אזרחים במדינה.
אתם יודעים מה?
תקפצו לי, אם
הסינים באים-
שיכינו לעצמם
אוכל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.