|
טקס המוות היהודי נראה כמו סרט.
אנחנו מתקהלים ליד החלקה
ואני מתקרבת לבמה התת קרקעית כדי להיות בשורה הראשונה.
הם מכניסים אותה מהר ובשקט לתוך האדמה
כדי שלא תהיה מהומה גדולה
ואף אחד לא יתחרט על העסקה.
כמו פועל בניין בעל ותק הוא מסדר מעליה את הבלטות וצד אחד אומר
לי שזאת היא וזאת האמת
והצד השני אומר שלא
ואני מסתכלת וצופה מהצד בתופעה המוזרה הזאת.
אני לא שייכת אני רק מתבוננת.
זה לא קורה לי, זה רק קורה בסרט בחיים האחרים שמוקרנים מול
עיני ברגע הזה.
בני הקדישא השחורים תופסים חזק את האת ומכסים אותה באדמה
החומה.
הכל קורה כל כך מהר
ואחרי זה קוראים לבנים לקרוא קדיש.
כולם ביחד.
ויש אחד שניסה לברוח אבל קוראים לכולם
ארבעה ילדים קטנים ויתומים שנבוכים מול המוות.
הרב שר יפה.
הקול שלו מרגש אותי.
ההצגה הזאת הרשימה אותי, אולי אני ארכוש כרטיס נוסף בקרוב. |
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.