אימא, איפה דני?
שאל אלון את אמו.
אימא, אני מתגעגע לדני
הביט בה אלון ודמעה על לחיו.

אלון ילדי הקט,
דני שלנו עכשיו מרחף
הוא שקוף ושמח וזה לא מעט
הרי דני באושר כל יום מתעטף
דני עכשיו מרחף.

אימא, נוכל לפגוש את דני?
ביקש אלון מאמו.
אימא, מתי ניסע לדני?
אמר כי רצה כבר לדני לבוא.

אלון ילדי הקטן,
לדני ניסע ביום מן הימים
הוא יראה לנו את ביתו החדש, העליון
ויזמין את שנינו לגלידת עננים
כשניסע אליו ביום מן הימים.

מתי אהיה כמו דני?
תהה אלון עם אמו.
אימא, אני כבר רוצה להיות כמו דני.
אמר כי רצה כבר לדני לבוא.

אלון ילדי שלי,
הישאר בבקשה קטן
אל תגדל כמו דני, צריכה אותך לידי
חבק אותי ונשכח את הזמן
אלון שלי, הישאר קטן.

אימא, אולי שנינו נגדל כמו דני.
נטייל על הפסים שאהב.
וכשתגיע הרכבת, הרכבת של דני.
נרוץ בשמחה במהירות עד אליו.

אלון ילדי הקט,
אין לי בשבילך אף תשובה.
קשה לי מדי כבר אינני יודעת
דבר מלבד לתת לך אהבה
בשבילי אתה התשובה.

בשבילי אתה התשובה לכול
חבק אותי, וביחד לא ניפול.