|
אני ממלמל ונרדם
כל המחשבות שעברו אצלי בראש
חגות מעלי ובעוזבן
את כל הגבולות שמהם כדאי לחשוש
נדלקות הנורות כבים מנועים
ואני מטפס לי למעלה
למעלה לקצה החיים
אני שוב מקיץ מיוזע
מתנער משברי חלום זכוכית
מחוג השעון מאשים, אותי
בשאריות של חולשה אנושית
נדלקות הנורות כבים מנועים
ואני מטפס לי למעלה
למעלה לקצה החיים
נדלקות הנורות
כבים מנועים
נדלקות הנורות
עוצרים החיים
נדלקות הנורות.. |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.