כאשר חולדה הופיעה בחדר המדרגות
הפתרון הטבעי היה לשגר אליה,
לשיחה בארבע עיניים - את החתול
("טורף" - על פי הגדרת המילון);
אני התמקמתי על כיסא - אגב: בעמידה עליו -
וגם צעקתי "געוואלד" - ליתר בטחון.

החתול הביט בי כלא מאמין למשמע אוזניו
שלח מבט אדיש-במידה לכיוון החולדה
וסבב על טפריו אל צלחת המזון היבש שאהב.

על פני החולדה הופיע חיוך, שאמר:
"כזה מחזה לא הייתי רוצה להחמיץ
טוב שאין לי שיוך לזוג האמיץ, ולא חוב"
ואז ירדה בצעד מאושש, ללא שמץ חשש,
ויצאה מרוצה לרחוב.



שווייג! = "שתוק!" ביידיש.