אפטר פארטי בBP. אתה ממהר, לובש מכנסיים וסתם חולצה מהארון,
מקים אותי בכוח.
'קומי יא זונה'. ואני לא שומעת רק משפשפת את האף כי הוא כואב,
הוא ממש כואב.
אני מתחילה לבכות וזה מעצבן אותך. אתה שוב צועק עליי אבל אני
רק שומעת קולות עמומים. עד שאתה בועט לי בצלעות. אני מתרוממת
אוטומטית, תופסת את הצד, ממשיכה לשפשף את האף.
אתה צורח לי בפנים להתלבש, יורק עליי קצת ואני לא מנגבת. הגוף
אדיש לתחושות השונות.
אתה מכריח אותי למצוץ לך לפני שיוצאים. כאילו לא תהנה במסיבה
אם לא תשפוך קצת זרע. באותו רגע, אני אפילו לא מרגישה שמכריחים
אותי, אולי אפילו נהנית קצת.
תתפלא, אני נהנית לראות אותך נשען לאחור, נאנח וגומר. לפחות
אני עושה לך טוב.
ואחרי שאתה גומר, אני שוטפת את הפה ומתלבשת.
באוטו אתה מסדר לי את השיער, כאילו אתה אבא שלי. שאני אראה
ילדה טובה ומסודרת ואני מתה שתתגאה בי. אתה מבקש ממני להתנהג
יפה הפעם. ואני מבטיחה.
אני רוצה שתחבק אותי לפחות אבל אנחנו לא נוגעים, נכנסים נפרדים
קצת כמו זרים, אבל רואים עליך שאתה מזיין אותי. המארחת מכניסה
אותנו, באנו אחרונים וכולם חיכו לנו.
מישהו שואל למה יש לי סימן כחול שם או חבורה כאן. אתה מספר
בדיחה וכולם צוחקים. אני שותה.
מתחת לשולחן היד שלך נוגעת לי בברך, אחר כך בין הירכיים,
'השמנת קצת' לחשת לי באוזן בצורה רומנטית. אני חייכתי 'יש יותר
ממני לאהוב לא?'. אתה לא חייכת אליי בחזרה.
הזוג מלפנינו נראה מאוהב. אני קצת קינאתי כי הוא מחזיק לה את
היד, והידיים שלהם שלובות יחד על השולחן, הם מדברים אחד לשני
וכל הגוף פונה אחד לשני ולא רק הראש או הקול.
אני שותה עוד כוסית של וודקה. אתה רומז לי שוודקה לא משפיעה
עליי טוב. אני מאשרת לך בחצי חיוך ושותה את כל הכוס. תן לי
להשתכר, תן לי לכבות את התחושות בתוכי, תן לי לבכות קצת. אבל
אתה לא מרשה לי כלום, אתה רק נותן לי למצוץ לך שאריות מהרגשות
שלך, אתה פולט והאהבה שלך אלי נגמרת.
כבר שלוש לפנות בוקר ולא ישנתי יותר מיממה. אנחנו רוקדים,
בהתחלה ביחד, אחר כך אתה רוקד עם מישהי שיכולה לעמוד יציבה.
אני נשענת על הבר, מזמינה עוד שוט, הברמן מחייך ואני רואה את
השפתיים שלו זזות אבל לא שומעת כלום אז אני מחייכת חזרה
ומהנהנת. אתה מופיע ליד, קצת כועס וקצת מקנא, הגיע הזמן שתקנא
לי.
חוזרים הבייתה בחמש. אתה זורק אותי על הריצפה, אני מקבלת מכה
חזקה ביד. אתה מתכופף, לשנייה דואג, בודק שלא נפגעתי. אחר כך
סוטר לי חזק על הלחי. 'למה את זונה כל כך'. ואני, אין לי
תשובות לשאלות הקשות שלך. אתה ממשיך למשוך ולדחוף ולנעוץ בי את
האצבעות שלך כדי לגרום לי כאב. כבר מזמן הפסקתי להרגיש אותך
טפשון. אתה מזיין אותי על הריצפה הקרה, אני עירומה, אתה חצי
לבוש.
כשאתה במקלחת אני נהנית לערבב דם עם זרע, להרגיש את החום,
הדביקות, אנחנו מתערבבים.
למה תמיד כשאתה עצוב אתה שם סולואים של גיטרות חשמליות
באוזניות הענקיות שלך ומתחפר במיטה, מתעלם ממני. ותמיד אני
מסתכלת עליך, מתייסרת במחשבות שאולי אני גרמתי לעצב, איך אני
יכולה לעזור לך.
כשאתה אוהב אותי ככה אני יודעת שאתה לא עצוב כי אני סופגת את
הכל. הכשלונות, העלבונות, הבדידות שלך. ואחרי שאתה גומר אתה
מעשן מול החלון, נושף עיגולים ומסתכל עליי. 'קומי כבר, את
מגעילה אותי'. לפחות אני מעוררת בך רגש. ואחרי שאתה מאפר החוצה
וזורק את הבדל כמה שיותר רחוק אתה מסתובב ורואה שעוד לא קמתי.
'למה את תמיד עושה ההפך?' ואני מסתכלת עליך בעיניים גדולות
מחכה שתיתן את המכה שלך שתרעיד לי את הבשר.
'זונה שמנה ומכוערת, את רק יודעת לקחת כל הזמן' בום בבטן.
'תסתכלי על עצמך, איך את לא מתביישת, את מגעילה אותי, בא לי
להקיא עלייך' בום בצלעות. 'מגיע לך עונש על הכל, כמה רע את
עושה לי, את כל כך מפגרת' בום בגב. 'את טובה רק בתור חור לשים
בפנים זין, רק בשביל זה את טובה' בום ברגליים, בום בראש, בום
בחזה.
עד שאני נופלת למרגלותיך. ככה חזק אותה אוהב אותי?